בעלות, או זכויות יוצרים על יצירה, שייכים בדרך כלל ליוצרה. אך כאשר מדובר ביצירה או תוכן שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, מתעוררות שאלות רבות ובהן מי הבעלים החוקי. היוצר שפרי דמיונו בא לידי ביטוי באמצעות ה AI או ה AI. לדוגמא:
ספר ילדים ובו סיפור שמספר סב לנכדו על עלילות הבורג החורק בנדנדה שבגינת השעשועים. גיבורי הספר הם הבורג השחוק והעייף. הבורג וסיפורו הם פרי דמיונו הפרוע של הסב השובב. הרעיון שלו, הכתיבה גם כן אבל…את התמונות לספר יצר בעזרת הבינה המלאכותית. למי שייכות הזכויות?
מתברר כי בארה”ב, לא כל כך מזמן, קבע משרד זכויות היוצרים האמריקאי כי אין לכותב זכויות יוצרים על התמונות שצרף לטקסט (פרי דמיונו) ואילץ את הכותבת להוסיף כיתוב כי התמונות נוצרו באמצעות בינה מלאכותית, ובמקרה זה Midjourney.
מיהם בעלי הזכויות לתוכן כגון תמונות, גרפיקה או טקסטים שנוצרו באמצעות AI
מאחר ומדובר בטכנולוגיה המתפתחת בצורה מהירה ביותר וקונה לעצמה שליטה כעוזרת הכמעט כל יכולה וכמעט בכל תחום, ישנם לא מעט דיונים בנושא המלווים בשאלות רבות ובהן:
האם יכולה הבינה המלאכותית להיחשב כ”מחבר” על פי חוק זכויות היוצרים (המשתנה ממדינה למדינה)
האם יכולים מפתחי הבינה המלאכותית לטעון שהם הבעלים החוקיים של כל פלט שיוצרת הבינה המלאכותית?
האם יצירות, שנוצרו על ידי AI הן נחלת הכלל, ולא דווקא נחלתו של מי שיצר באמצעותן (ראו את הדוגמא שלמעלה). האם יתכן שכל האיורים לספר על הבורג הם נחלת הכלל? נחלת הסב או בעלי הבינה המלאכותית באמצעותה יוצרו הציורים.
הבינה המלאכותית היוצרת
מודלים יצירתיים של טקסט לתמונה למשל – מאומנים עם מיליארדי תמונות, רובן מהאינטרנט ועל פי רוב ללא ידיעתם או הסכמתם של היוצרים המקוריים. מודלים של שפות – עובדים עם מסד נתונים עצום המסתמך על מקורות כמו ספרים דיגיטליים, סקירות אתרים, ויקיפדיה ועוד. מהן ההשלכות המשפטיות?
נכון לעכשיו, מדובר בתחום אפור שעדין אינו מפותח דיו. במקומות רבים אין התייחסות מפורשת לתכנים שנוצרו באמצעות הבינה המלאכותית. בואו נתעכב לרגע על השאלה הפשוטה:
איך יתכן שחברות AI יכולות לדרוש זכויות על יצירות שמלכתחילה מקורן באימון ה AI ללא הסכמת היוצרים המקוריים. לכך ישנן מספר תשובות והתפלפלויות כשהטענה הראשית של יוצרי הבינה המלאכותית היא כי הפלט הוא טרנספורמטיבי ומובחן מכל תמונות אימון ספציפיות. כלומר הפלט עבר התמרה בזכות עבודתם, ולכן הזכויות שייכות להם.
ישנם אתרי בינה מלאכותית המעניקים בעלות מלאה למשתמשים על היצירות שהפיקו, יש המציעות בעלות מוגבלת תחת תנאים מסוימים. אלה וגם אלה תלויים בין היתר בחוקים המקומיים החלים על תחום ה AI. שאלות נוספות העולות לדיון הן מי עשה את רוב העבודה. אם התוצר הסופי עבר מניפולציות אלה ואחרות על ידי המשתמש – האם הופכת היצירה לבלעדית שלו?
האם צריך לחוקק חוקים שיעניקו זכויות משותפות ליוצר ולבינה המלאכותית? או, אולי צריך שהתוכן, אשר נוצר באמצעות AI יהיה לנחלת הכלל וזמין באופן חופשי?
אי וודאות ובלבול
ראשית, חשוב מאד שלפני כל יצירה המשתמשת בבינה מלאכותית יבדוק המשתמש את תנאי השימוש בתוצרתה.
בדיקה זו איננה פותרת את השאלה המרכזית והיא האם ה AI היא אישיות עצמאית היכולה להיחשב כ”יוצר” או כ”מחבר”. למרות שבזכות אלגוריתמים של AI נוצרה עבודה חדשה, אך ה AI איננה ישות עצמאית היכולה להתקשר בחוזים אלה ואחרים. דוגמא מעולה לכך היא השאלה האם מפתחי ה WORD רשאים לדרוש זכויות כל שהן על הטקסטים.
אלה וגם אלה לא רכשו מראש זכויות על התוצרת שנוצרת באמצעות הכלים שפיתחו.
אז מה כן?
החוקים, המשתנים בין מדינה למדינה, עדין לא הגיעו ברובם לכלל התייחסות מפורשת ליצירות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. לא אחת, בבואם לשפוט בתחום, נלקחים בחשבון כמה דברים ובהם מידת היצירתיות האנושית המעורבת בתפוקה. כלומר, ברגע בו עבר הפלט עיבוד יצירתי וכתוצאה מכך היצירה משיגה את ממד המקוריות הנדרשת. דוגמאות לא חסרות.
האם יצרתם טקסט באמצעות AI ושיניתם רק משפט אחד או שניים והסתפקתם בכך? אין לכם זכויות יוצרים. אך אם עשיתם הגהה, תיקוני טקסט משמעותיים ותוספות – אתם עומדים (כנראה) בהגנת זכויות היוצרים שלכם. כנ”ל לגבי יצירת תמונות. האם השארתם את הפלט כפי שהיה, או שערכתם את הפלט, הוספתם לו פרטים או גרעתם ממנו פרטים? בקיצור, אם הפלט שימש אתכם כסוג של קנבס עליו אתם מוציאים את פרץ היצירתיות שלכם – אתם עומדים בתנאים.
וכל אלה, כמובן עם הסייג המתבקש “נכון לעכשיו”.
ומה באשר לישראל?
חוק זכויות היוצרים משנת 2007 אינו מתייחס ליצירות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. ולכן, גם כאן זכויות היוצרים כפופות לפרשנויות שונות המתבססות על עקרונות זכויות היוצרים הקיימות בו.
על פי רוב, הם יוענקו ליוצר שהשתמש בבינה מלאכותית ככלי עזר והוכיח יצירתיות אישית. מה גם שמאחר ובינה מלאכותית חסרת יכולת להפגנת יצירתיות פרטית ותודעה, קשה עד בלתי אפשרי להתייחס אליה כאל מחברת היצירה, לפחות על פי החוק הקיים.
סיכום
זכויות היוצרים והשימוש בבינה מלאכותית עדין נחשבים לתחום אפור בכל הקשור לחוקי זכויות היוצרים. השימוש ההולך וגובר בבינה מלאכותית מעמידה אתגרים לא פשוטים בפני החוק.
אנו מתייחסים להיבטים אלו ועוד במסגרתו של קורס ה-AI המקיף של מכללת הורייזון לאבס. הכירו גם אתם את עולמות הבינה המלאכותית עם כלים מתקדמים שיכינו אתכם לקראת העתיד (והוא כבר כאן).
